לפני הרבה שנים חבר שלי ירד 20 ק"ג במשקל.

אני זוכר ששאלתי אותו "..איתי, איך לעזאזל עשית את זה?"

והוא, בנונשלנטיות המאפיינת אותו ענה, "..התחלתי ללעוס".

מההההה?? מה זה השטויות האלה?. אתה עובד עליי. בטוח עשית עוד משהו.

"..לא, רק לעיסות" , ענה הרמאי. "כדאי לך לנסות", הוסיף בקול הבס שלו.

אז ניסיתי. אני זוכר יום שלם, או אפילו יומיים, שלעסתי 30 פעם כל ביס.

ומה? הרגשתי מטומטם, לא טבעי ולא נהניתי מהאוכל.

המוח השמן שלי צעק – "זה לא בשבילך !!"

"עזוב את השטויות האלה ותאכל כמו בנאדם" – הוסיף המוח שלי בסמכותיות.

הקשבתי למוח המניפולטיבי שלי. נשארתי שמן.

לפני 7 חודשים החלטתי לנסות שוב. הפעם, שלחתי את ה "מוח השמן" שלי לטיול בחו"ל.

בימים הראשונים הרגשתי מטופש וכמעט הרשיתי ל "מוח השמן" שלי לחזור לארץ.

לאחר כמה ימים התחלתי להתרגל. אחרי חודש, לא יכולתי אחרת.

התקשרתי לאיתי (החבר ה"רמאי") וצרחתי כאילו גיליתי את אמריקה –

"זה עובד !!! ". "ברור שזה עובד" ענה בקול מלא חשיבות.

מרוב ששמחתי, הצלחתי להתעלם מהטון המתנשא של איתי.

מאז, הרבה בזכות הלעיסות (אך לא רק), רזיתי 35 ק"ג והתמלאתי אנרגיה.

ולסיום, עשו פעם מחקר ובו נתנו ל 2 קבוצות של אנשים את אותו סוג וכמות מזון.

לקבוצה הראשונה המזון ניתן בצורה רגילה ולקבוצה השנייה – בצורת מחית (טחון).

מה לדעתכם קרה?

נכון ! האנשים מהקבוצה הראשונה (מזון בצורה רגילה) הרגישו שוב רעב

הרבה יותר מוקדם מהאנשים מהקבוצה השנייה (מרק).

למה?

כי המזון פורק ע"י המעיים הרבה יותר טוב והגוף קיבל את כל מרכיביו –

אבות המזון, סיבים תזונתיים, ויטמינים וכו. הגוף קיבל יותר, מאותה כמות אוכל.

אני לא אומר שצריך לטחון את כל האוכל. חס וחלילה.

המחקר הזה רק מדגיש את התרומה של הלעיסות לתחושת שובע ממושכת.

זאת בנוסף למה שכבר אנחנו יודעים – הלעיסות מאריכות את זמן הארוחה ואז תחושת השובע

מגיעה מהר יותר.

תלעסו חברים ואל תיכנעו להרגלים הישנים (המוח השמן). אחרי תקופה קצרה – תתמכרו.

שתפו את המאמר.

גילי

קילומייקרס – עושים את זה בהליכה